מלכים ב, פרק כ״ב, פסוק י״ג

גילוי ספר התורה מעורר טלטלה, והמלך מצווה על שליחיו לכו דרשו את ה', כלומר לפנות אל הנביאים כדי להתחנן, להתפלל ולברר כיצד לפעול. הוא מבקש שיתפללו תחילה בעדי, משום שהספר נפתח באות מבשר רעות בפסוק המאיים על המלך, מה שהמחיש כי הגזירה מכוונת גם כלפיו באופן אישי. השליחים נשלחו לברר על דברי הספר, כלומר בנוגע לכתוב בו, שכן כעסו של ה' נצתה ובוער בהם כאש חזקה כדי להוציא לפועל את קללות התוכחה. כדי לקיים את הציווי פנו השליחים לחולדה הנביאה בירושלים ולא לירמיהו, מתוך הבנה שקירבת המשפחה ביניהם תמנע פגיעה בכבודו. דברי המלך מסתיימים בחובה לעשות ככל הכתוב עלינו, משפט המלמד שדברי התורה אינם צריכים להישאר רק בדיו על הספר, אלא להיות חקוקים על לוח ליבו ונפשו של כל אדם.