יאשיהו המלך היה צדיק גמור שעשה את הישר בעיני ה' עוד בטרם שמע את נבואת החורבן על ירושלים. הקפדתו העקבית, שבה לֹא־סָר יָמִין וּשְׂמֹאול, מזכירה את חזקיהו המלך, והציון וַיֵּלֶךְ בְּכָל־דֶּרֶךְ מלמד שהליכה בדרכי דוד הייתה הרגלו הקבוע, גם אם לא הגיע למדרגתו העליונה של חזקיהו. כאשר התוודע לגזרת החורבן, הבין יאשיהו שצדקתו האישית אינה מספקת כדי לשכך את כעסו של ה'. משום כך התעלה ופעל במרץ לבער את העבודה הזרה ולהשיב את העם כולו למוטב, מתוך תקווה להצילם מן האסון.
מלכים ב, פרק כ״ב, פסוק ב׳
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּכׇל־דֶּ֙רֶךְ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.