הזעם האלוהי והעונש מגיעים כתוצאה ישירה מבגידת העם. המילים תַּחַת אֲשֶׁר מבטאות סיבתיות ומשמעותן היא "כי", בגלל שעזבו את ה'. החטא המרכזי מבוטא במילה וַיְקַטְּרוּ, המכוונת למעשה של הקרבת זבחים לאלוהים אחרים. בתגובה לכך, וְנִצְּתָה חמתו של ה', כלומר כעסו בער במקום הזה, והיא וְלֹא תִכְבֶּה, מלשון כיבוי, כדי להדגיש שהאש והזעם לא יפסקו.
מלכים ב, פרק כ״ב, פסוק י״ז
תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וְנִצְּתָ֧ה חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.