תגובתו הכנה של האדם לנוכח נבואות זעם מעידה על עומק הקשר שלו עם בוראו. ה' פונה אל המלך ומכיר בתגובתו הרגשית והעמוקה למשמע גזירת החורבן. המונח רַךְ־לְבָבְךָ מתאר מצב של רגישות שהוא ההפך הגמור מקישוי הלב, והמילה וַתִּכָּנַע מבטאת תחושת הכנעה וענווה. תגובה זו נבעה בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, כלומר בעת שהמלך השכיל להבין את משמעות האות והכיר בכך שהדברים הקשים אכן יצאו מאת ה'.
הנבואה קובעת כי המקום ויושביו עתידים להיות לְשַׁמָּה, כלומר להפוך לשממה מוחלטת, וְלִקְלָלָה. הפרשנים מסבירים כי משמעות הקללה בהקשר זה היא שהמקום יהפוך לסמל ולדוגמה לפורענות, עד כדי כך שמי שירצה לקלל את חברו יתלה את קללתו באנשי המקום, ויאחל לו שיקולל כמותם.