דוד המלך מבסס משכן קבע מכובד עבור ארון ה' בעירו ומסיים את תקופת נדודיו, כאשר תחילה וַיַּעַשׂ־לוֹ בָתִּים מתוך הבנה שראוי לארון לשכון בתוך יישוב מוסדר ולא בשטח ריק. לאחר מכן וַיָּכֶן מָקוֹם עבור הארון בצורה של מבנה קבע עשוי אבנים. על גבי מבנה זה וַיֶּט־לוֹ אֹהֶל, כלומר פרש והקים יריעות מעל הארון. שילוב זה של מבנה אבנים שעליו פרושות יריעות נועד לגשר על המעבר מתקופה ארוכה שבה הארון נדד באוהל ארעי, אל עבר מקומו הקבוע.
דברי הימים א, פרק ט״ו, פסוק א׳
וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ בָתִּ֖ים בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֤כֶן מָקוֹם֙ לַאֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיֶּט־ל֖וֹ אֹֽהֶל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.