דוד המלך מבסס משכן של קבע ושל כבוד עבור ארון ה' בעירו, ומסיים את תקופת נדודיו. תחילת הפעולה מתבטאת במילים וַיַּעַשׂ־לוֹ בָתִּים. בניית הבתים נעשתה תחילה לכבודו של הארון, מתוך הבנה שראוי לו לשכון בתוך מקום יישוב מוסדר ולא בשטח ריק, והכנת המקום עבורו הייתה חלק בלתי נפרד ממפעל בנייה זה [חומת אנך, ביאור שטיינזלץ].
לאחר מכן וַיָּכֶן מָקוֹם עבור הארון. מקום זה נבנה כמבנה קבע עשוי אבנים [מלבי"ם]. על גבי מבנה זה וַיֶּט־לוֹ אֹהֶל, כלומר דוד פרש והקים יריעות של אוהל מעל הארון [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. שילוב זה של מבנה אבנים שעליו פרושות יריעות, נועד לגשר על המעבר של הארון מתקופה ארוכה שבה היה נודד ומתהלך באוהל ובמשכן ארעי, אל עבר מקומו הקבוע והמכובד [מלבי"ם].