אירוע העלאת ארון הברית מלווה בחלוקת תפקידים מוזיקלית מוגדרת בקרב הלוויים. הפרשנים מסכימים כי וְהַמְשֹׁרְרִים, הלא הם הימן, אסף ואיתן, היו ממונים באופן ספציפי על הנגינה במְצִלְתַּיִם העשויים נְחֹשֶׁת. מטרת ההקשה בכלי זה הייתה לְהַשְׁמִיעַ, כלומר להפיק קול גדול, רם ומהדהד.
מעבר לתיאור הנגינה, ניכרת חלוקת תפקידים ברורה בין סוגי הלוויים [מלבי"ם]. בעוד שהמשוררים ניגנו במצלתים, השוערים (המוזכרים בפסוקים הסמוכים) ניגנו בכלי מיתר שונים כגון נבלים וכינורות. שילוב זה מעורר קושי הלכתי, שכן על פי הדין חל איסור על השוערים לסייע למשוררים בתפקידם. בנוסף, הרכב הכלים באירוע זה, כגון השימוש בשלושה מצלתים במקום באחד ומספר חריג של נבלים וכינורות, אינו תואם את הכללים הקפדניים של שירת הלוויים בבית המקדש. ההסבר לחריגות אלו הוא שמעמד זה לא נחשב לעבודה רגילה במקדש, אלא היה אירוע חגיגי וייחודי שנועד אך ורק לכבוד ארון הברית.