דברי הימים א, פרק ט״ו, פסוק י״ג

בניסיון הקודם להעלות את ארון הברית מקרית יערים לְמַבָּרִאשׁוֹנָה, הלוויים לא היו אלה שהעלו ונשאו אותו, ולכן נאמר להם לֹא אַתֶּם. בעקבות עובדה זו פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ ופגע בעוזא והמית אותו כאשר אחז בארון, כאשר דוד משתמש בלשון רבים מתוך ענווה כדי לקחת על עצמו את האחריות לטעות. שורש האסון הוא כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט, כלומר ההתנהלות לא בוררה כראוי ולא נעשתה על פי דין התורה. תורת משה קובעת במפורש כי תפקיד הלוויים הוא לשאת את הארון על כתפיהם במוטות, ואילו היו מקפידים על כך התקלה החמורה הייתה נמנעת.