דברי הימים א, פרק י״ז, פסוק י״ג

הברית הנצחית בין ה' לשושלת בית דוד מבוססת על קשר בלתי ניתן לניתוק, המעוצב במתכונת של יחסי אב ובנו. ההבטחה אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן טומנת בחובה תוכחה אוהבת, שבה ה' ייסר את המלכים על חטאיהם בדומה לאב המייסר את בנו, אך לא ישמידם כליל. ההתחייבות וְחַסְדִּי לֹא־אָסִיר מֵעִמּוֹ מבטיחה שמלכות דוד לא תימאס לעולם, בניגוד לגורלו של שאול המלך שעליו נאמר כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ, אשר מלכותו נקטעה והועברה ממנו לחלוטין אך ורק בעקבות חטאיו. תיאור התוכחה כאן מושמט ומתון יותר מאשר המקבילה בספר שמואל, בין אם מתוך כבוד לבית דוד והימנעות מציון דברי גנאי, ובין אם מתוך הכרה היסטורית מאוחרת שעוונות המלכים אכן הובילו בסופו של דבר להפסקת המלוכה ולטרגדיות קשות.