דברי הימים א, פרק י״ז, פסוק ה׳

היעדרו של מקדש קבוע עד כה לא היה מקרי, אלא נועד לשמור את זכות הבנייה לאדם שנבחר לכך במיוחד. לכן ה' מצהיר כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת, כלומר מעולם לא שכן במבנה של קבע, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל ממצרים. תחת זאת, השכינה, הארון והמזבח היו במסע נדודים מתמיד בין תחנות שונות תחת יריעות ארעיות, מציאות המתוארת במילים וָאֶהְיֶה מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל וּמִמִּשְׁכָּן. ביטוי מקוצר זה, שמשמעותו מעבר מאוהל לאוהל וממשכן למשכן, משקף את המעבר מהאוהל המוחלט שבמדבר אל משכן שילה, שהיה מבנה משולב של קירות אבן וגג מיריעות. לאחר חורבן שילה חזר המצב לארעיותו המוחלטת, ללא כל בניין קבע.