תחושת התבטלות והודיה מציפה את דוד נוכח ההבטחה האלוהית, עד שהוא חש כי לא נותר לו מה לבקש. הוא פונה אל ה' בגוף שלישי ושואל שאלה רטורית, מַה יּוֹסִיף עוֹד דָּוִיד אֵלֶיךָ לְכָבוֹד אֶת עַבְדֶּךָ, כלומר מה עוד נותר לו לדבר ולבקש שתוסיף לו כבוד, הרי לא חסר לו דבר. הסיבה לשתיקתו היא שוְאַתָּה אֶת עַבְדְּךָ יָדָעְתָּ, שכן ה' כבר יודע מעצמו מה הוא צריך ומעניק לו זאת מיוזמתו ומתוך אהבה ורחמים. בנוסף, ידיעה זו משקפת היכרות פנימית של ה' עם חטאיו של דוד לצד כוונותיו הטהורות, ומרוממת אותו למדרגה שלמה וכללית שבה אישיותו הפרטית בטלה ואין לו עוד צורך בבקשות אישיות.
דברי הימים א, פרק י״ז, פסוק י״ח
מַה־יּוֹסִ֨יף ע֥וֹד דָּוִ֛יד אֵלֶ֖יךָ לְכָב֣וֹד אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ וְאַתָּ֖ה אֶֽת־עַבְדְּךָ֥ יָדָֽעְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.