פסוק זה מסכם את מסירת הנבואה מאת נתן הנביא לדוד המלך. המילה החזון מתייחסת למראה הנבואה הלילי שבו נגלה ה' אל נתן [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. נבואה זו הכילה מורכבות של בשורות: לצד הבשורה השלילית שדוד עצמו לא יזכה לבנות את בית המקדש, נשא נתן גם בשורה טובה על כך שמלכותו של דוד תימשך, וכי בנו שימלוך תחתיו הוא זה שיבנה את בית ה' [ביאור שטיינזלץ].
הביטוי כֵּן דִּבֶּר נָתָן מדגיש את יושרו של הנביא ומסירותו לאמת האלוהית. למרות שבתחילה הסכים נתן עם תוכניתו של דוד ואמר לו לעשות את כל אשר בלבבו, הוא לא בוש לחזור בו מדבריו הקודמים ולמחות בדוד ברגע שקיבל את דבר ה' [מצודת דוד].