חלוקת משפחות הכהונה למשמרות נעשתה באמצעות גורל פומבי ורשמי, במעמד ההנהגה המדינית והרוחנית הבכירה ביותר. שמעיה הסופר הופקד על רישום המשפחות. פעולת הכתיבה, וַיִּכְתְּבֵם, נועדה להכין פתקים עם שמות בתי האבות כדי להניחם בתוך קלפי ולערוך את הגורל [מצודת דוד], וכן כדי ליצור תיעוד היסטורי וזיכרון קבוע לסדר המשמרות שיקבע מי יהיה המשמר הראשון, מי השני וכן הלאה [רש"י].
המשך הכתוב מציג את היחס המספרי בין משפחות אלעזר למשפחות איתמר באמצעות המילה אָחֻז, שמשמעותה לקוח או נבחר. במקור היו שמונה בתי אבות לאלעזר ושמונה לאיתמר, אך דוד המלך מצא שמשפחת אלעזר התרבתה מאוד, ולכן חילק כל בית אב שלה לשניים. משום כך נאמר בֵּית־אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר, כלומר כל בית אב צירף ואחז אליו משפחה נוספת, ואילו וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר מלמד שמשפחת איתמר נותרה באחיזתה המקורית ללא תוספת [מצודת דוד], כך שבפועל הופרשו לאיתמר חצי ממספר בתי האבות שהופרשו לאלעזר [ביאור שטיינזלץ].
גישה נוספת מסבירה את אופן שליפת הגורלות: הוציאו פתק אחד ממשפחת אלעזר ואחד ממשפחת איתמר לסירוגין, עד המשמר השבעה עשר, שממנו והלאה כל המשמרות היו של אלעזר בלבד. לפי פירוש זה, הניסוח השונה נובע מכך שמשמרות אלעזר היו משמרות חדשות שנוספו, ואילו הכפילות ביחס לאיתמר מדגישה שאלו היו המשמרות הקדומות שנאחזו ונקבעו עוד מתחילת הדרך [מלבי"ם].