מערך השירה והנגינה במקדש דרש מומחיות מקצועית וארגון מוקפד של משמרות הלוויים. המילים וַיְהִי מִסְפָּרָם עִם־אֲחֵיהֶם מתייחסות למניין של ראשי המשמרות יחד עם חבריהם וקרוביהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. קבוצה זו מוגדרת בתור מְלֻמְּדֵי־שִׁיר לַה', כלומר אנשים שהורגלו והתמחו באמנות המוזיקה [מצודת ציון]. מומחיות זו באה לידי ביטוי בשני אופנים: הן בנגינה בכלי זמר והן באמירת דברי הודאה ושבח לה' [רלב"ג].
התואר כָּל־הַמֵּבִין משמש במקרא באופן ייחודי כדי לתאר מומחיות והבנה מעמיקה בתחום השירה והנגינה [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. סך כל המומחים הללו עמד על מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה (מילה הנכתבת בכתיב מלא עם האות ו' בכתבי היד המדויקים [מנחת שי]). המספר המדויק נובע מהחלוקה לעשרים וארבע משמרות, כאשר בכל משמרת שירתו שנים עשר לוויים [מלבי"ם]. עם זאת, מספר זה אינו כולל את כלל המשוררים במקדש, שמנו ארבעת אלפים איש, אלא מונה אך ורק את האליטה המוזיקלית, המומחים והמבינים ביותר בתורת הניגון [מצודת דוד].