דברי הימים א, פרק כ״ח, פסוק י״ח

דוד מוסר לשלמה את התוכניות וחומרי הגלם לבניית כלי המקדש הפנימיים, וקובע את משקלו המדויק של מזבח הקטרת העשוי זהב מזוקק, כלומר זהב טהור שעבר תהליך של צרוף וניקוי מסיגים. בהמשך הוא מפרט על אודות הכרובים המכונים וּלְתַבְנִית הַמֶּרְכָּבָה, שכן הם היוו סמל למרכבת ה' שעליה רוכבת השכינה. כינוי ייחודי זה נובע גם מהדמיון החזותי בין פני הכרובים לחיות הקודש שבמרכבה השמימית, וכן מרמז לממדיהם העצומים של הכרובים החדשים שייבנו. תפקידם של הכרובים מוגדר במילים לְפֹרְשִׂים וְסֹכְכִים, מאחר שנועדו לעמוד כשכנפיהם מתוחות כלפי מעלה ויוצרות מעין חופה המכסה ומגנה על ארון ברית ה'.