דברי הימים א, פרק ה׳, פסוק ל״ו

מתוך שושלת ארוכה של כוהנים, הכתוב מייחד את עזריה וקובע כי הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן, אף על פי שצדוק היה הכוהן הראשון במקדש שלמה ורבים שירתו אחריו. ייחוד זה נובע ממסירות נפשו דורות לאחר מכן, כאשר מנע באומץ מהמלך עוזיהו להקטיר קטורת בניגוד להלכה, עמידה שהקנתה לו את התואר כמי שבאמת שמר על קדושת הבית. הסבר נוסף למעמדו הבלעדי נעוץ באריכות ימיו החריגה, שאפשרה לו לכהן ברציפות מימי בניין המקדש ועד לתקופת עוזיהו. לחלופין, עזריה זכה להדגשה זו משום שהחליף את צדוק מיד לאחר הקמת המקדש בזכות כישוריו או קרבתו למלך, וייסד את השושלת המרכזית של הכוהנים הגדולים לאורך כל ימי הבית הראשון.