שמואל א, פרק כ״ט, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להגיד לחבר טוב שהוא לא יכול להצטרף למשחק, אבל רציתם לעשות את זה בלי לפגוע ברגשות שלו? אכיש מלך גת נמצא בדיוק במצב כזה מול דוד. הוא פותח את דבריו בשבועה מיוחדת ואומר חַי ה'. אכיש הוא מלך פלשתי, אז למה הוא נשבע בשם ה'? הוא עושה זאת מתוך כבוד לאמונה של דוד, וכי גם הוא מכיר בכך שיש בורא לעולם. לאחר מכן, אכיש מצהיר בפני דוד כִּי יָשָׁר אַתָּה. הוא מסביר לדוד שהוא סומך עליו לחלוטין ורואה בו אדם נאמן, ולכן כל כך רצה שהוא ייצא איתו למלחמה. מאז שדוד הגיע אליו, אכיש לא מצא בו שום התנהגות רעה. אבל אז מגיעה הבעיה, ואכיש נאלץ לומר לדוד וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה. הסרנים, שהם שרי הפלשתים, לא רצו שדוד יצטרף אליהם כי הם חשדו בו. אכיש נכנע ללחץ שלהם, אבל כדי לשמור על כבודו של דוד, הוא בוחר להסתיר ממנו את הטענות הקשות שלהם. במקום זאת, הוא מסביר לדוד שהשרים פשוט מקנאים. אכיש אומר שהתפקיד המכובד של דוד כשומר הראש הצמוד של המלך, שמתואר במילים צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי, גורם לשרים להרגיש שפוגעים במעמד שלהם. מכיוון שאכיש לא רוצה להשפיל את דוד ולתת לו תפקיד של חייל פשוט, הוא מייעץ לו לחזור לביתו בכבוד.