שמואל א, פרק כ״ט, פסוק ג׳

תארו לעצמכם שאתם מגיעים למקום חדש, וכולם מסתכלים עליכם בחשדנות כי אתם קצת שונים מהם. זה בדיוק מה שקורה לדוד ולאנשים שלו כשהם נמצאים במחנה הצבא של הפלשתים. שרי הפלשתים רואים את הקבוצה הזרה ודורשים לדעת מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה, כלומר, מה בני ישראל עושים כאן. הם קוראים להם כך כי האבות שלהם הגיעו מעבר לנהר. השרים ממש לא סומכים על דוד וחוששים לתת לו לצאת איתם למלחמה. בתגובה, אכיש מלך הפלשתים מנסה להרגיע אותם ומסביר למה אפשר לסמוך על דוד. קודם כל, הוא מזכיר להם שדוד ברח משאול, ולכן הוא בטוח שדוד ישמח להזדמנות להילחם נגדו. בנוסף, אכיש אומר שדוד נמצא אצלו זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים. למרות שדוד היה שם רק כמה חודשים, אכיש הכיר אותו כל כך לטובה עד שהימים המעטים הרגישו לו כמו שנים ארוכות. אכיש מספר שמִיּוֹם נָפְלוֹ, כלומר מהיום שבו דוד הגיע להתיישב אצלו, הוא התנהג בצורה מצוינת. הוא מצהיר וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה, שזה אומר שהוא לא מצא בדוד שום דבר רע, ולכן הוא בטוח לגמרי שאפשר לצרף אותו אליהם.