שמואל א, פרק כ״ט, פסוק ח׳

I Samuel 29:8Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ וּמַה־מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

יצא לכם פעם לקבל בדיוק את מה שרציתם, אבל להצטרך להעמיד פנים שאתם בכלל מאוכזבים? זה בדיוק מה שקורה לדוד. אכיש מלך גת מבקש ממנו לעזוב את שדה הקרב כי שרי הפלשתים חושדים בו. בתוך הלב, דוד שמח מאוד כי הוא ממש לא רוצה להילחם באחים שלו, בני ישראל. אבל דוד חכם, והוא מבין שאסור לו להראות את השמחה שלו. לכן הוא עושה תחבולה ומעמיד פנים שהוא עבד נאמן שנפגע מאוד מהחשד נגדו. הוא פונה אל המלך ושואל כִּי מֶה עשיתי, כלומר מדוע עליי לחזור לאחור והאם עשיתי דבר רע. הוא ממשיך ושואל וּמַה מָּצָאתָ, איזה פגם התגלה בי שאתה מגרש אותי. לדוד יש מטרה חשובה מאחורי ההצגה הזו. הוא רוצה להבטיח שגם האנשים שלו ישוחררו מהקרב ויחזרו איתו, ולכן הוא שואל כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי, מדוע שלא אצא למלחמה כמו חייל רגיל יחד עם האנשים שלי. כך דוד מצליח בערמה גם להראות נאמנות למלך, וגם להרחיק את עצמו ואת החיילים שלו מהמלחמה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.