שמואל א, פרק כ״ט, פסוק ו׳

I Samuel 29:6Sefaria

וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָ֠יו חַי־יְהֹוָ֞ה כִּֽי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַ֠י צֵאתְךָ֨ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃

אכיש פותח את דבריו בשבועה חַי ה', מתוך הכרה כללית בבורא ורצון להישבע באלוהים שדוד מאמין בו. הוא מצהיר כִּי יָשָׁר אַתָּה ומדגיש שדוד הוכיח את נאמנותו המוחלטת מאז בואו, ולכן רצה שייצא עמו למלחמה. למרות זאת, הוא נאלץ להודיע לו כי וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה. כדי לשמור על כבודו של דוד ולא להעציבו, אכיש מסתיר את חשדם של הסרנים שיבגוד בהם, ומציג את התנגדותם כקנאה על כך שצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי כשומר ראשו הצמוד של המלך. מאחר שאכיש אינו רוצה להשפיל את דוד ולשלח אותו להילחם כחייל פשוט, הוא מייעץ לו לשוב לביתו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.