ההוראה לסגת ממחנה המלחמה נועדה לאפשר חזרה שקטה ולמנוע חיכוך עם מנהיגי הפלשתים. הקריאה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם מכוונת לחזרתו של דוד לביתו שבעיר צקלג, ויש הסבורים שפנייה זו מופנית אליו אישית בלבד כדי שאנשיו יישארו עם המחנה. הדרישה וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים מזהירה אותו להימנע מכל מעשה שייחשב פסול בעיניהם. אזהרה זו נועדה למנוע מצב שבו מנהיגי הפלשתים יתגרו בו ויתעמתו עמו.
שמואל א, פרק כ״ט, פסוק ז׳
וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹא־תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.