הנהגתו של שמואל התנהלה במסעות ברחבי הארץ, אך וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, הוא שב בקביעות לעיר מגוריו ששימשה כבסיסו המרכזי. עובדה זו גם מעידה על ניקיון כפיו, שכן הוא כלכל את עצמו מנכסיו בלבד ולא נהנה מרכוש הציבור במהלך מסעותיו. גם בביתו הוא לא נח מטרדות הציבור, וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל כשהוא משמש כבית דין קבוע לאנשים שהגיעו ממקומות מרוחקים. לצד המרכז המשפטי, שמואל הקים ברמה מרכז רוחני, וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'. מזבח פרטי זה עמד מוכן תמיד לעבודת ה', והקרבת הקרבנות עליו התאפשרה משום שלאחר חורבן שילה הותרה ההקרבה בבמות גם לאדם שאינו כוהן.
שמואל א, פרק ז׳, פסוק י״ז
וּתְשֻׁבָת֤וֹ הָרָמָ֙תָה֙ כִּֽי־שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.