שמואל מציב אבן זיכרון כדי להנציח את הישועה מידי הפלשתים ולהעיד שישראל לא ניצחו בכוח חרבם. המצבה מוקמה בין המצפה, המקום שבו עמדו מערכות האויב, ובין השן, סלע בולט וחד שעל שמו נקרא האזור. האבן הונחה בנקודה המדויקת שאליה הגיעו ישראל במרדף, ובהכרזתו עד הנה עזרנו ה' מדגיש שמואל כי עד למקום זה התערב ה' ישירות בעולם הגשמי והכה את הפלשתים לבדו בקול רעם. רק מאותה נקודה והלאה החלו ישראל להפעיל כוח ולהכות באויב בעצמם. עזרתו של ה' במערכה זו הכניעה את הפלשתים לחלוטין והובילה להשבת ערים לישראל ולתקופה של שלום.
שמואל א, פרק ז׳, פסוק י״ב
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.