חשבתם פעם איך אפשר לזכור לתמיד רגע מיוחד של הצלה גדולה? אחרי הניצחון המופלא על הפלשתים, שמואל הנביא רצה שעם ישראל לעולם לא ישכח את הנס. לכן, הוא הציב אבן גדולה כדי שתשמש זיכרון לדורות. שמואל שם את האבן בדיוק בנקודה שאליה הגיעו בני ישראל כשרדפו אחרי האויב. המקום הזה היה בין המצפה, היכן שעמדו הפלשתים, ובין סלע בולט וחד שנקרא השן בגלל הצורה המיוחדת שלו. שמואל הכריז ואמר עד הנה עזרנו ה'. הוא התכוון להסביר שעד לאותה נקודה בדיוק, ה' נלחם עבורם לגמרי לבדו. ה' הבהיל את הפלשתים בקול רעם חזק, ובני ישראל בכלל לא היו צריכים להשתמש בכוח. רק מאותו המקום והלאה הם התחילו לרדוף אחרי האויב בעצמם. האבן הזו נועדה להזכיר לכולם שהניצחון הגיע רק בזכות ה', ולא בכוח החרב. העזרה הגדולה הזו הביאה לתקופה ארוכה של שקט. הפלשתים נכנעו ולא נכנסו שוב לארץ כל ימי שמואל, ערים שנכבשו חזרו לידי עם ישראל, ופחד ה' נפל גם על שאר האויבים מסביב.
שמואל א, פרק ז׳, פסוק י״ב
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהֹוָֽה׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.