סיכום ביניים זה עוצר את רצף העלילה כדי לתאר את מנהיגותו הציבורית וסמכותו המשפטית הרציפה של שמואל. ציון עובדה זו מהווה מעין חתימה לתקופה מסוימת, רגע לפני שהכתוב עובר לעסוק בסיפורו של שאול ובהקמת המלוכה [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים כֹּל יְמֵי חַיָּיו אינן מתארות את כל שנות חייו של שמואל מרגע לידתו, אלא כוונתן היא מהיום שבו החל לכהן כשופט ועד יום מותו [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. תקופת שפיטה פעילה זו נמשכה שלוש עשרה שנה [רד"ק]. עם זאת, על פי מדרש חז"ל, הכתוב משתמש בביטוי הכולל את כל חייו משום שבהיותו בן לשבט לוי, ייעודו ותפקידו נכתבו בפנקס של מעלה עוד בהיותו במעי אמו [רד"ק, אברבנאל].
הדגשת העובדה ששמואל שפט את העם עד יומו האחרון נועדה להעביר מסר מהותי לגבי מעמדו לאחר שינוי שיטת הממשל. אף על פי שבהמשך חייו נמשח שאול למלך על ישראל, סמכותו המשפטית של שמואל לא בטלה ולא הוחלפה. הוא המשיך לשפוט את העם במקביל לשלטון המלוכה, ופסיקותיו נותרו שרירות וקיימות. עיקרון זה מלמד כי המעלה והגדולה שהעניק ה׳ לצדיק אינן נלקחות ממנו עד יום מותו, גם כאשר קמה הנהגה חדשה [מצודת דוד, אברבנאל, רלב"ג].