קבלת פנים מכבדת וראויה לארון ה' עוצרת את שרשרת האסונות שליוותה את נדודיו. בניגוד לאנשי בית שמש שביקשו להרחיק מעליהם את הארון כפי שעשו הפלשתים, אנשי קרית יערים קיבלו אותו בסבר פנים יפות. יחסם של אנשי בית שמש, שדחו את הארון ולא רצו להושיבו בתוכם, הוא שהביא לעונשם הכבד ולמותם של שבעים איש מתוכם, בעוד שמאנשי קרית יערים שכיבדו את הארון לא מת איש [אברבנאל]. עם הגעת הארון, יצאו כל אנשי העיר יחד כדי לחלוק לו כבוד [מלבי"ם].
הארון הובא אל בית אבינדב, שהיה ככל הנראה לוי [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מדגיש כי הבית שכן בַּגִּבְעָה, שהיא אזור מסוים בתוך קרית יערים [מצודת דוד]. ציון המיקום המדויק נועד להבדיל את אבינדב זה מאדם אחר בעיר שנשא שם זהה, או כדי להבהיר לאיזה משני בתיו של אבינדב הוכנס הארון [רד"ק, מלבי"ם].
לצורך הטיפול בארון, את אלעזר בנו קִדְּשׁוּ. הפרשנים מסכימים כי משמעות הקידוש כאן היא הזמנה וייעוד לתפקיד. מהותה של קדושה זו היא פרישה מכל שאר עיסוקי החול והתמסרות בלעדית למטרה זו [מלבי"ם]. התפקיד שהוטל עליו היה לִשְׁמֹר את הארון. שמירה זו לא דרשה טיפול פיזי בארון עצמו, אלא דאגה להצבתו במקום מכובד ללא הזנחה או הפרעה [ביאור שטיינזלץ]. אלעזר הופקד לשמור על טהרת הבית, לכבד את המקום, לנקות ולסדר לפני הארון, וכן לוודא שלא ייכנסו אנשים זרים להביט בו [רד"ק, מצודת דוד].