לאחר חזרתו של ארון הברית, מחפשים אנשי בית שמש מקום חלופי וראוי יותר עבורו. לשם כך הם שולחים מלאכים, כלומר שליחים [ביאור שטיינזלץ], אל תושבי קרית יערים. הבחירה בקרית יערים נבעה מכך ששתי הערים השתייכו לנחלת שבט יהודה והיו קרובות זו לזו מבחינה גיאוגרפית ושבטית [מלבי"ם]. מעבר לכך, אנשי בית שמש חשו כי קרית יערים היא עיר חשובה ומכובדת יותר, ולכן תושביה ראויים יותר להחזיק בארון [ביאור שטיינזלץ].
בפנייתם, השליחים מדגישים כי הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן ה'. מטרת אמירה זו היא להרגיע את תושבי קרית יערים מחשש שהפלשתים ינסו לקחת את הארון בשנית. הם מבהירים כי הפלשתים השיבו את הארון מעצמם מתוך פחד, ולכן אין כל סכנה בהחזקתו בקרבת הגבול [מלבי"ם]. לאור זאת, הם מבקשים מהם: רְדוּ הַעֲלוּ, כלומר, רדו אלינו לבית שמש, והעלו את הארון אליכם לקרית יערים [מצודת דוד].