תארו לעצמכם שאתם יוצאים למסע ארוך מאוד, עוברים ממקום למקום כדי לעזור לאנשים, ובסוף חוזרים סוף סוף לבית שלכם. שמואל הנביא היה מסתובב המון ברחבי הארץ כמנהיג, והמילים וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ מספרות לנו שבסוף כל סבב כזה, הוא חזר לעיר המגורים שלו, הרמה. הפירוש מלמד אותנו דבר מדהים על היושר של שמואל: כשהוא הסתובב בארץ, הוא מעולם לא לקח אוכל או רכוש מהאנשים שבא לבקר. הוא הביא איתו את כל מה שהיה צריך מביתו שלו, כדי לא להטריח אף אחד.
אבל גם כשהוא חזר הביתה, שמואל לא באמת נח. הרי וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל. העיר שלו הפכה לבית דין קבוע, ואנשים ממקומות רחוקים מאוד הגיעו אליו במיוחד כדי שישפוט ויעזור להם. בנוסף, שמואל דאג גם לקשר עם ה', וכתוב עליו וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'. באותם ימים, אחרי שהמשכן נחרב, היה מותר לאנשים לבנות מזבח פרטי ולהקריב קרבנות גם אם הם לא היו כוהנים. כך שמואל הקים לעצמו מזבח שעמד תמיד מוכן לעבודת ה'.