ישעיהו, פרק כ׳, פסוק ב׳

Isaiah 20:2Sefaria

בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מׇתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ {ס}

מסר האזהרה של ה' לעם ישראל על הפורענות הצפויה למצרים ולכוש, שעליו דִּבֶּר ה' בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ, נפתח בלשון הזירוז לֵךְ ובציווי על פעולה גופנית חריגה. הנביא, שעטה שק כמנהג אבלות או פרישות, נדרש להתיר ולהסיר אותו מחלציו בהוראה וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, ויש המפרשים להפך, שעליו לקשור את השק בחוזקה לבשרו. בנוסף, נצטווה לשלוף את מנעליו כאות אבלות ולקיים וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ. התיאור ולפיו הנביא הלך עָרוֹם וְיָחֵף מוסבר על ידי חלק מהפרשנים כחוויה שהתרחשה במראה הנבואה בלבד, בעוד אחרים קובעים שהמעשה בוצע במציאות הפיזית כאות פומבי. לפי הגישה המעשית, המילה עָרוֹם מתארת לרוב הליכה בבגדים קרועים או ללא בגד עליון המעוררת בושה, אף שיש הסבורים שהשק היה בגדו היחיד ולכן הנביא נותר חשוף לחלוטין.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.