ישעיהו, פרק כ׳, פסוק ה׳

בני ישראל, שקיוו להינצל מאיומו של מלך אשור בעזרתן של מעצמות זרות, יחוו משבר עמוק כאשר יראו את מפלתן. הם וְחַתּוּ, כלומר רוחם תישבר, וָבֹשׁוּ מן התקוות שתלו בהן. מִכּוּשׁ הם יחוו שברון ציפיות, משום שהפנו אליה את מַבָּטָם בציפייה לעזרה צבאית מעשית. לעומת זאת, ההישענות על מִצְרַיִם הייתה תִּפְאַרְתָּם, שכן העם התגאה בעצם הברית עמה. לכן, קריסתה של מצרים תגרום להם לחוש בושה גדולה על כך שהתפארו במשענת שווא.