ישעיהו, פרק כ׳, פסוק ד׳

Isaiah 20:4Sefaria

כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁ֠וּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃

כשם שהנביא התהלך בחוסר כל, כך יוביל מלך אשור את המנוצחים להשפלה, תוך הבחנה בין אנשי גלות כוש שנעקרו כליל מארצם משום שבאו לעזרת מצרים, לבין שבי מצרים שרק חלקם נלקחו לעבדות. כלל השבויים, נערים וזקנים, יובלו כשהם ערום ויחף וכן וחשופי שת, כלומר עכוזם ואחוריהם מגולים. חשיפה מבזה זו נגזרה מאת ה' כעונש של מידה כנגד מידה על כך שחם, אביהם הקדמון של עמים אלו, ראה את ערוות אביו ולא כיסה אותה. אף שההשפלה משותפת לשתי האומות, הפסוק חותם בציון ערוות מצרים בלבד, שכן עבור המצרים שהיו שטופים בזימה ופריצות, גילוי הגוף הפומבי היווה חרפה צורבת ותזכורת לעוונותיהם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.