תארו לעצמכם איך זה מרגיש כשמעצמה חזקה וגאה מפסידה במלחמה, והמנצחים לוקחים ממנה את כל הכבוד שלה. מלך אשור מנצח שתי אימפריות גדולות, מצרים וכוש, ולוקח את האנשים שלהן רחוק מהבית, מושפלים ובלי בגדים שיכסו אותם. כשקוראים בעיון, שמים לב להבדל מעניין: כתוב שְׁבִי מִצְרַיִם אבל לעומת זאת כתוב גָּלוּת כּוּשׁ. למה יש הבדל? המילה שְׁבִי מסבירה שרק חלק מהאנשים במצרים נלקחו, והשאר נשארו בארצם. אבל גָּלוּת אומרת שכל העם של כוש נעקר מהמקום שלו והיה צריך לעזוב את הבית לגמרי. כוש ספגה עונש קשה יותר של גלות מלאה, כי היא בחרה מראש לבוא ולעזור למצרים במלחמה.
כדי להבין עד כמה הם הושפלו, מתואר שהם נלקחו כשהם חֲשׂוּפַי שֵׁת. המילה חֲשׂוּפַי פירושה מגולים. המילה שֵׁת מתארת את החלק בגוף שעליו אנחנו יושבים. ממש כמו שלכל בניין יש יסוד שעליו הוא עומד, כך החלק הזה נחשב כמו היסוד של האדם. הם נאלצו ללכת כשהם לא מכוסים בצורה מכובדת. העונש הזה לא הגיע סתם, אלא במידה כנגד מידה. בגלל שחם, הסבא הקדמון של העמים האלה, ראה את אבא שלו נח כשהוא לא מכוסה ולא דאג לכסות אותו, עכשיו הצאצאים שלו נענשים באותה צורה של בושה.
בסוף, למרות ששני העמים הושפלו יחד, יש התמקדות מיוחדת במילים עֶרְוַת מִצְרָיִם. למה מזכירים רק את מצרים בסוף? כי המצרים היו ידועים כעם שמתנהג בצורה מאוד לא צנועה, גסה ולא מוסרית. לכן, העונש הזה שבו הם מוצגים לעיני כל בלי בגדים, היה עבורם חרפה גדולה במיוחד ותזכורת כואבת למעשים הרעים ולהתנהגות הלא ראויה שלהם.