ישעיהו, פרק ל״א, פסוק ד׳

ה' לבדו יגן על ירושלים מפני צבא אשור וינקום באויביה, ללא צורך בבריתות אנושיות. עוצמת ההגנה האלוהית מומחשת דרך דימוי של מלך החיות, כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר, בין אם בשאגה, בהמייה עדינה או בהחלטה פנימית נחושה, בעומדו עַל־טַרְפּוֹ. גם כאשר מתאסף המון רב של רועים הקוראים וצועקים לעברו, אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, האריה אינו נופל בפחד מצעקותיהם, מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת, ואינו נכנע או משפיל עצמו נוכח מספרם הרב, וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. באותו אופן בלתי מתפשר, כֵּן יֵרֵד ה' צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל־הַר־צִיּוֹן וְעַל־גִּבְעָתָהּ, כדי לגונן על העיר ולהילחם במחנה אשור מבלי להירתע מהמון האומות, כך שיושבי ירושלים יוכלו לשבת בבטחה.