ישעיהו, פרק ל״א, פסוק ט׳

Isaiah 31:9Sefaria

וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}

עוצמתו של צבא אשור ומבצריו החזקים, המכונים סַלְעוֹ, ייעלמו או יבקעו מרוב פחד ואימה, עד שהמלך יברח ויחלוף על פניהם מבלי לבטוח בהם עוד (מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר). שרי הצבא יישברו ויימלאו בבהלה (וְחַתּוּ) מול כל דגל צבאי שיראו מרחוק, או מפני הפלאים שעושה ה' לישראל (מִנֵּס שָׂרָיו). מפלתו המוחלטת של האויב מגיעה מאת ה', אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם. שלהבת זו משמשת כאש השמדה המכלה את מחנה אשור, ובה בעת רומזת לאש המזבח במקדש, המעידה על נוכחותו הקבועה והמגנה של ה' בעיר.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פרק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.