ישעיהו, פרק ל״א, פסוק ו׳

הנביא קורא לעם לזנוח את מסלול החטא ולחזור אל ה', שכן התרחקות זו היא המקור לכל צרותיהם. הקריאה שׁוּבוּ דורשת מהם לחזור בתשובה כעת מתוך אמונה כנה בטרם יתרחש נס ההצלה מאשור, אף שיש הרואים בה הבטחה לעתיד כי העם ישוב ממילא לאחר שייווכח בישועת ה'. חומרת החטא מתוארת במילים הֶעְמִיקוּ סָרָה, המבטאות מרידה והתרחקות כה גדולות עד שהחטא השתרש בעם והוריד אותו אל המדרגה הרוחנית השפלה ביותר. בעוד שקריאה זו מופנית לחוטאים עצמם, יש המפרשים כי הנביא מזהיר כאן את בני יהודה לבל יחזרו על טעויותיהם של אחיהם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אשר כבר העמיקו למרוד בה'.