קיים ניגוד מוחלט בין טבע האדם לבין הנהגתו של ה', במיוחד ביחס לתשובה וסליחה. בני אדם נוטים לחשוב שחטאיהם חוסמים את דרכם לגאולה, אך ה' מבהיר כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, שכן בניגוד לאדם שעשוי למחול כלפי חוץ אך לנטור טינה במחשבתו הנסתרת, סליחתו של ה' היא מוחלטת ואינה מותירה זכר לעוון. יתרה מכך, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, שהרי בעולם האנושי הודאה באשמה גוררת עונש וחרטה בלבד אינה מתקנת נזק ממשי, ואילו בהנהגת ה' עצם החרטה וההודאה מובילות לרחמים. פער זה נועד לעודד את האדם לעזוב את דרכיו הרעות, ולסמוך על הבטחותיו של ה' שמתקיימות תמיד ואינן שבות ריקם.
ישעיהו, פרק נ״ה, פסוק ח׳
כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.