ה' מצווה את הנביא לתעד בכתב נבואות נחמה שנועדו להישמר לדורות העתיד, במקום להשמיען מיד באוזני העם. הציווי כְּתָב־לְךָ נועד לשמר מסר של תקווה לאחרית הימים, כדי להבטיח שכשם שפורענות החורבן מתקיימת, כך יתקיימו גם יעודי הטובה. אף על פי שנאמר אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ בלשון עבר, הכוונה היא לדברים שה' אומר כעת, והם מנוסחים כך משום שפעולת הכתיבה תתבצע רק לאחר סיום הדיבור. ההוראה לכתוב את הדברים אֶל־סֵפֶר, כלומר על ספר או בתוכו, מדגישה שמטרת הדיבור אינה שליחות פומבית אלא יצירת מזכרת נצח, והמגילה נקראת כך על שם סופה שכן היא תהפוך לספר רק לאחר השלמת הכתיבה.
ירמיהו, פרק ל׳, פסוק ב׳
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתׇב־לְךָ֗ אֵ֧ת כׇּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.