ה' פונה אל כנסת ישראל ומתאר את מצבה בגלות כחולה הסובל מפגיעה כפולה וחסרת סיכוי. מצד אחד אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ, כלומר את השבר החיצוני והמסוכן שלך המייצג את ייסורי הגלות קשה לרפא, ומצד שני נַחְלָה מַכָּתֵךְ, מכה כואבת ומחליאה המשקפת מחלה פנימית של חטאים שאולי אף עברה בירושה. שילוב זה של פגיעה פיזית ורוחנית גורם לייאוש מכל אפשרות של עזרה אנושית. מכיוון שהמחלה נובעת מפשיעה רוחנית, ה' כביכול פטור מלרפא את העם, ממש כפי שבעל פטור מלרפא אישה שחלתה באשמתה. למרות זאת, מתוך השבר צומחת הבטחה לריפוי אלוהי של חסד בעתיד, שבו גם יבואו אויבי ישראל על עונשם.
ירמיהו, פרק ל׳, פסוק י״ב
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.