קרה לכם פעם שהייתם חולים מאוד או קיבלתם מכה חזקה, והרגשתם ששום תרופה לא עוזרת? הנביא פונה אל עם ישראל, ומתאר את המצב הקשה שלהם בגלות ממש כמו אדם שחולה במחלה קשה ומרגיש שאין לו שום סיכוי להבריא. הוא משתמש במילים של רופאים כדי להסביר עד כמה המצב חמור: המילה אָנוּשׁ מתארת מצב מסוכן וכואב מאוד. המילה לְשִׁבְרֵךְ מדברת על השבר והפגיעה עצמה, והמילה נַחְלָה מתארת מכה כואבת שעושה את האדם חולה.
הנביא מסביר שיש כאן שתי בעיות שמקשות על הריפוי: גם פגיעה חיצונית וגם מחלה פנימית עמוקה. הכוונה היא שהעם סובל גם מקשיים בגלות, וגם מבעיות בלב בגלל החטאים שלו. בגלל שהעם התרחק מהדרך הטובה, שום רופא רגיל או מנהיג לא יכול לרפא אותו. למרות שעם ישראל הביא את המכה הזו על עצמו בגלל המעשים שלו, ולמרות שהמצב נראה חסר תקווה, מסתתרת כאן הבטחה טובה. ה' בוחר לרפא את העם מתוך אהבה וחסד. המכה הקשה היא רק שלב בדרך לריפוי גדול שה' יביא בעתיד, ואז כל מי שהרע לעם ישראל יבוא על עונשו והתקווה הגדולה תחזור.