ה' שולח את הנביא אל בֵּית הָרֵכָבִים, משפחה מצאצאי יתרו שנקראה על שם אביהם רכב, כדי לערוך להם משתה. ההנחיה וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם דורשת מהנביא לפתח עמם שיחה שתוביל אותם בעקיפין למקום המפגש, מבלי שיבינו את מטרתו ויימנעו מראש משתייה. הוא מתבקש להביאם אל בֵּית ה', אל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת הסמוכות למקדש, משום שעריכת משתה יין במקום קדוש היא אירוע חריג שנועד לעורר פליאה ולמשוך את תשומת לב הציבור. לבסוף, הציווי וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן אינו אומר שעליו להכריחם לשתות, אלא רק להגיש את הכוסות ולהציע להם מהיין, אף על פי שידוע כי אינם נוהגים לעשות זאת.
ירמיהו, פרק ל״ה, פסוק ב׳
הָלוֹךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אוֹתָ֔ם וַהֲבִֽאוֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכ֑וֹת וְהִשְׁקִיתָ֥ אוֹתָ֖ם יָֽיִן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.