איוב מתייסר על כך שנותר בחיים ועל שלֹא נִצְמַתִּי ונכרת מן העולם לפני בוא החֹשֶׁךְ והצרות. הוא מצר על שלא מת עוד ברחם אמו או לכל הפחות בתחילת הפורענות, וכך היה נחסך ממנו מראה האֹפֶל המהווה צרה גדולה ועמוקה אף יותר. לחלופין, בהלתו העצומה כעת נובעת דווקא מחוסר הרגלו לסבל, שכן בעבר ה' שמר עליו ומִפָּנַי כִּסָּה והעלים את הצרות. מעבר לסבל הפיזי, החושך מסמל גם את השטן והניסיונות שנועדו לשבור את רוחו, אך איוב שרד ולא חוסל משום שה' חס עליו, הסתיר ממנו את המשחית פנים אל פנים, וכך אמונתו עמדה לו.
איוב, פרק כ״ג, פסוק י״ז
כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.