איוב, פרק כ״ג, פסוק ט׳

איוב מבטא חוסר אונים בניסיונו להשיג את נוכחות ה' ולהבין את דרכיו, שכן הוא נתקל בהסתרה מוחלטת מכל כיוון גיאוגרפי ורעיוני. כאשר הוא פונה אל צד שְׂמֹאול, המכוון לאזור צפון, הוא אינו מצליח לראותו, שכן המילה אָחַז משמעותה כאן ראייה והסתכלות, או לחלופין היעדר סגירה וציפוי של הבריאה. לעומת זאת, בפנייה לדרום האל יַעְטֹף, כלומר מכסה ומעלים את עצמו לחלוטין. כיוונים אלו מסמלים גם את אופני ההנהגה, כאשר השמאל מייצג את חוקי הטבע או את מידת הדין הנראים כחסרי סדר, ואילו צד יָמִין מסמל את ההנהגה הניסית והמושלמת או את קבלת התשובה. מכיוון שה' מסתיר את עצמו מכל עבר, איוב קובע וְלֹא אֶרְאֶה, מתוך הבנה שאין לאדם אפשרות להשיג את מהות האל אך גם אין שום דרך להימלט ממשפטו.