המשך פירוט נחלותיהם של המלכים שהוכו בעבר הירדן המזרחי ממקד את המבט באזור הבקעה והימות, ומשרטט את גבולות ממלכתו של סיחון מצפון לדרום.
המילה וְהָעֲרָבָה מלמדת שגם אזור זה, הכולל את גאון הירדן והשטחים הסמוכים לו [ביאור שטיינזלץ], היה תחת ממשלתו של סיחון [מצודת דוד]. שלטונו השתרע עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה, כלומר עד לשפה הדרומית-מזרחית של ים כנרת, והמשיך דרומה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה, אל עבר שפתו הצפונית-מזרחית של ים המלח [ביאור שטיינזלץ].
ציון הגבול עובר דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת. לגבי כתיב המילה הַיְשִׁמוֹת, קיימת מסורת המצביעה על הבדלים בין ספרי המקרא: בעוד שבתורה המילה נכתבת בכתיב חסר ("הישמת"), בספר יהושע היא מופיעה עם האות וי"ו, ובספר יחזקאל היא נכתבת בכתיב מלא עם יו"ד ווי"ו ("הישימות"). מסורת זו מדגישה כי כל המופעים הללו מסתיימים באות תי"ו, וזאת כדי לשלול גרסאות אחרות שבהן המילה מסתיימת באות נו"ן [מנחת שי].
הגבול ממשיך וּמִתֵּימָן, מילה שמשמעותה מפאת הדרום [מצודת דוד]. מבחינה גיאוגרפית, הכוונה היא לאזור שמדרום לים המלח [ביאור שטיינזלץ]. באזור דרומי זה, משל סיחון על השטח הנמצא תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, מקום המוכר ונזכר עוד בתורה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].