רשימת המלכים המופיעה כאן מפרטת את מנהיגי כנען שניצחו בני ישראל, והיא נמנית אחד לאחד כדי להדגיש את גדולתו של יהושע והישגיו. סדר הופעת המלכים עוקב לרוב אחר הסדר הכרונולוגי של מסעות הכיבוש [ביאור שטיינזלץ], והפירוט מהווה המשך ישיר לפתיחת הפרשייה המכריזה על זהותם של מלכי הארץ שהוכו [מצודת דוד].
הפרשנים עומדים על מהות שלטונם של המלכים הללו, שכן לכאורה נראה שהם משלו על עיר אחת בלבד. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהעיר המוזכרת לא הייתה עיר בודדת, אלא עיר הבירה של הממלכה, והמלך שלט גם על העיירות והכפרים שסביבה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המרחיבים את היקף שלטונם ומסבירים כי מלכים אלו היו למעשה שליטים אדירים של ממלכות נרחבות ברחבי העולם. התואר "מלך יריחו" לא נבע מהיותו שר מקומי, אלא מכך שמעמדו של מלך בעת ההיא היה תלוי באחיזתו בנחלה כלשהי בארץ ישראל. לפיכך, המילה אֶחָד באה להדגיש שמדובר במלך אדיר ומיוחד, ולא במושל זוטר [חומת אנך].
למרות שהרשימה מונה שלושים ואחד מלכים, ישנה הבחנה בין הריגת המלך לבין כיבוש נחלתו. יהושע אמנם הכה את כל המלכים המוזכרים כאן בשדה הקרב, אך את חלק מעריהם לא הספיק לכבוש בימי חייו. הרשימה כוללת מלכים שמפלתם תוארה בהרחבה בפרקים הקודמים, כמו מלכי יריחו והעי, לצד מלכים שלא הוזכרו קודם לכן בפירוט, אך נהרגו במסגרת המערכה הכוללת. כך, למשל, מלך בית אל נהרג כשיצא לעזור לאנשי העי במלחמתם [מלבי"ם].
הפסוק מציין את מיקומה של העי: אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל. ציון גיאוגרפי זה נדרש משום שהעי הייתה יישוב קטן, או כדי להבדיל בינה לבין עיר אחרת שנשאה שם זהה [ביאור שטיינזלץ].