כיבוש נחלתו של עוג מלך הבשן מוצג כהישג בולט העומד בפני עצמו, תוך ציון ייחוסו יוצא הדופן של המלך וערי השלטון שלו. הכתוב מפרט את עניינו של עוג בנפרד משאר המלכים [מלבי"ם], כדי להדגיש שגם את נחלתו ירשו בני ישראל [מצודת דוד].
המילה וּגְבוּל מתייחסת לשטח שהיה נתון תחת שליטתו ורשותו של עוג [ביאור שטיינזלץ]. עוג מתואר כשריד האחרון שנשאר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים [ביאור שטיינזלץ]. הָרְפָאִים הם למעשה ענקים, והם נקראו בשם זה משום שהיו "מרפים" את ידיהם של כל מי שראה אותם, בשל הפחד והאימה שהטילו על סביבתם [מצודת ציון]. מקום מושבו של המלך היה בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי, שתי ערים ששימשו כערי הבירה של ממלכתו [ביאור שטיינזלץ].