יהושע, פרק י״ד, פסוק ח׳

תארו לעצמכם שאתם נמצאים בקבוצה שבה כולם מחליטים לעשות משהו לא נכון, ורק אתם בוחרים להישאר נאמנים לאמת. זה בדיוק המצב של כלב בן יפונה מול שאר המרגלים. למרות שהמרגלים האחרים עשו טעות קשה מאוד, כלב מתנהג בענווה ובמידות טובות וקורא להם וְאַחַי. הוא נותן להם כבוד ומשתדל לומר עליהם כמה שפחות דברים רעים, ולכן משתמש רק במילה אחת כדי לתאר את המעשה שלהם. הוא אומר שהם הִמְסִיו את לב העם. כלומר, הם הפחידו את בני ישראל כל כך, עד שהאומץ והרצון שלהם להיכנס לארץ פשוט נמסו ונעלמו. המילה הזו כתובה בתנ"ך בצורה מיוחדת, כדי ללמד אותנו שכל אחד ואחד מהמרגלים השתתף בעצמו בהפחדת העם. לעומתם, כלב עמד באומץ מול כולם ולא פחד. הוא מכריז וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי, כלומר, אני השלמתי את המשימה עד הסוף, שמרתי על דבר ה' ועשיתי את הרצון שלו באמת ובשלמות. בגלל שכלב נשאר נאמן בזמן שהאחרים חטאו, הוא מבקש לקבל עכשיו את החלק שלהם בארץ, בדיוק כמו שמשה נשבע לתת לו.