שופטים, פרק י״ב, פסוק ב׳

יפתח הודף את טענות בני אפרים ומבהיר כי אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, שכן הוא ואנשיו נשאו לבדם בנטל המלחמה הממושכת. באמירה זו הוא אף רומז בעדינות לגירושו בעבר על ידי אחיו, כדי להדגיש שעמידתו בראש המערכה אינה נובעת מגאווה אלא מתוך הכנעה של אדם שנדחה. בהמשך דבריו הוא מאשים אותם ישירות ואומר וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי. מכיוון שהוא הזעיק אותם לעזרה בשעת הסכנה והם בחרו להתעלם, נשמטת כעת זכותם ההנהגתית לבוא בטענות על כך שלא שותפו בלחימה.