לאחר תבוסת אפרים בקרב, המערכה עברה לשלב של חסימה טקטית של דרכי המילוט, כדי למנוע מהנסים לשוב לארצם בבטחה. וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת משמעו שאנשי גלעד הציבו שומרים בנקודות המעבר האסטרטגיות של נהר הירדן, דרכן היו בני אפרים עתידים לעבור [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כאשר הגיעו לשם פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם וביקשו לחצות את הנהר, הם נתקלו בחקירה. פליטים אלו הם השורדים שנמלטו מן החרב. יש המפרשים כי הכוונה היא דווקא לאנשים הפשוטים מקרב השבט, שכן האנשים החשובים והמוכרים זוהו מיד על ידי השומרים ולא היה צורך לתשאל אותם כלל [מצודת דוד].
השומרים שאלו כל עובר אורח הַאֶפְרָתִי אַתָּה, כלומר, האם אתה משבט אפרים. התואר "אפרתי" משמש כאן לציון השתייכות שבטית מובהקת, אף על פי שבמקומות אחרים בתנ"ך הוא עשוי לתאר גם אדם המגיע מבית לחם אפרתה [רד"ק]. בתגובה לשאלה זו, השיב הפליט האפרתי לֹא, שכן הנסים הבינו היטב כי חשיפת זהותם האמיתית תעמיד את חייהם בסכנה מיידית [ביאור שטיינזלץ].