תהיתם פעם מאיפה מגיעים האנשים הכי מיוחדים שמושיעים את עם ישראל? בדרך כלל, הכל מתחיל במשפחה שלהם. הסיפור שלנו פותח באדם שגר בעיר מִצׇּרְעָה, והוא היה חלק מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, כלומר מהשבט של דן. לאדם הזה קראו מנוח, אבל לפני שמוזכר השם שלו, הוא נקרא אִישׁ אֶחָד. התואר הזה מראה לנו שמנוח לא היה סתם אדם רגיל, אלא צדיק גדול וחשוב מאוד. בגלל המעשים הטובים שלו, המהות הפנימית שלו מוזכרת עוד לפני שמו, ולכן כתוב קודם שהוא "איש" ורק אחר כך וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ.
למרות שמנוח היה צדיק, לו ולאשתו היה קושי גדול. מסופר עליה שוְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה. אולי תשאלו את עצמכם, אם היא עקרה, ברור שהיא לא ילדה, אז למה לכתוב את זה פעמיים? הכפילות הזו באה להדגיש בצורה ברורה את המצב שלה: היא מעולם לא חבקה תינוק, מתחילת חייה. המצב הזה לא קרה סתם. ה' תכנן את הדברים כך, כדי שכשייוולד להם סוף סוף בן, כולם יראו שמדובר בנס גדול וגלוי. כך הילד שייוולד יידע שהוא נבחר להיות שליח מיוחד של ה' כדי להציל את עם ישראל.