תארו לעצמכם שפגשתם אדם חשוב ומסתורי שהביא לכם בשורה מרגשת, ואתם ממש לא רוצים שהוא יעזוב. זה בדיוק מה שקרה למנוח. כשהוא ראה שהאורח המיוחד מקצר בדבריו ועומד ללכת, הוא רצה לכבד אותו, להישאר איתו עוד קצת, ואולי אפילו לשמוע ממנו עוד פרטים על מה שעתיד לקרות.
לכן מנוח מבקש מהאורח: נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ. המשמעות של המילה נַעְצְרָה היא לעכב את האורח ולהזמין אותו פנימה אל תוך הבית.
מנוח לא היה בטוח מי בדיוק עומד מולו, האם זה נביא או מלאך. לכן הוא ניסח את ההזמנה שלו בצורה מיוחדת. מצד אחד הוא הציע לו להישאר לאכול, למקרה שהוא אדם. מצד שני הוא אמר וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים. הוא השתמש במילה לְפָנֶיךָ ולא אמר "לך", כי הוא התכוון שאם האורח הוא מלאך, הוא יקריב את הגדי כקורבן לה' ממש מולו. מנוח הרגיש שהאורח כל כך קדוש, שהנוכחות שלו הופכת את המקום לראוי להקרבת קורבן, ממש כמו מזבח.